דבאח בע"מ נ' יהודה בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה שטרית.

בהחלטתו של כב' הרשם נדים מורני מיום 18.3.2010 ניתנה רשות להתגונן בתיק זה.

ביום 26.1.2011 נערך דיון הוכחות בפניי ובו נשמעו עדויותיהם של הגב' סיגל גואטה מטעם התובעת ומר אמיר צדיקפור מטעם הנתבעת.

עניינה של התביעה בטענה לחוב בגין סחורה שסופקה לנתבעת. מדובר למעשה בסכום קטן יחסית, של 4,364 ₪, שהוא הפער בין הסכום שאותו הייתה הנתבעת מוכנה לשלם לבין הסכום על פי החשבוניות שהוצאו על ידי התובעת (הפרשי מחירים).

הלכה למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי מחיר ק"ג בשר ("עגל קדמי") שהוסכם מלכתחילה בין הצדדים עמד על 26 ₪ לק"ג, אלא שלטענת התובעת (כפי שנשמעה מפי נציגתה הגב' גואטה) מחירי הבשר עלו, הודעה על כך ניתנה לנתבעת, והחשבוניות שהוצאו על ידי התובעת (שם מחיר ק"ג בשר מגיע בסופו של דבר עד ל-30 ₪) משקפות את המחיר הריאלי והאמיתי.

לעומת זאת, לטענת מר צדיקפור, בשם הנתבעת, התברר לו רק למפרע, כי התובעת העלתה מחירים. הוא הסכים להעלאה של מחיר ל-27 ₪ בלבד עד ליום 20.2.2008, ומיום זה והלאה – לסך של 30 ₪ לק"ג.

לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים, עיינתי בחומר הראיות ונתתי לבי לסיכומי הצדדים אני נותן בזה פסיקתי: דין התביעה להידחות.

אכן, התובעת הציגה חשבוניות מטעמה, הכוללות את תחשיבי המחיר, אשר עליהם התבססה תביעתה.

עם זאת, עניין משמעותי זה הוסבר על ידי נציג הנתבעת בתשובה שיש בה כדי לשכנע כדלקמן:

"יש לי 80 עובדים בעסק, אני יושב במשרד, יש לי מישהו במחסן שמקבל את הסחורה, אותו אחד שמקבל את הסחורה, לא מעניינת אותו העמודה של המחיר, אלא רק הכמות בגלל זה הגברת צדקה, אכן כשהיה חוסר במשקל הוא היה כותב כי זה מה שמעניין אותו, את המחיר הוא אפילו לא יודע, יש 20,000 ברקודים בעבודה הזאת, הוא לא יכול לזכור את כולם" (פרוטוקול עמ' 2-3).

לאור זאת, אינני סבור שיש לראות בחתימה על התעודות שהציגה התובעת אישור ממשי למחיר הנקוב בהם והעובדה שכמויות הסחורה "מתוקנות" בחלק מן המסמכים על ידי מקבל הסחורה (ואין זה משנה אם מדובר באחיו של מר צדיקפור או כל אדם אחר) תואמת את טענת הנתבעת בעניין זה.

בסופו של דבר אין חולק, כי היה שינוי מחיר, בניגוד למחירים שעליהם הוסכם מלכתחילה. התובעת לא הצליחה להביא ראיה ממשית לכך שהודעה מסודרת ניתנה בעניין זה לנתבעת (בעניין זה עול הראייה על התובעת והיה צריך להביא את מי שלטענתה הודיע ממשית על השינוי).

העדה גואטה מטעם התובעת העידה כי:

"אנחנו לא רשאים לעלות ללקוח מחירים מבלי להודיע לו, כשמחיר עולה לא מחייבים את הלקוח לפני שמודיעים לו".

אך ביחס למוסר ההודעה בענייננו (אדם בשם עלי), העידה העדה:

"האדם הזה כבר לא עובד בבית מטבחיים יותר" (עמ' 1 לפרוטוקול).

בכל מקרה, לא הגב' גואטה הודיעה על העלאת מחיר, כפי שהעידה היא עצמה:

"...

ש.        את מעולם לא יצרת קשר ואמרת שהמחיר עלה?